המחזור שלי

מנורגיה

ד"ר נתנאלה מילר מומחית למיילדות גניקולוגיה ופריון
2 דקות
אישה צעירה מחזיקה את הבטן עקב כאב שנגרם ממנורגיה

מהי מנורגיה?

מנורגיה היא דימום וסתי מוגבר. וסת תקינה אמורה להמשך בין 2-7 ימים ולרוב כמות הדימום המקסימלי הוא 80 מ״ל לכך הוסת. מנורגיה מוגדרת כוסת מעל 8 ימים או וסת או דימום יחסית מוגבר מעל 80 מ״ל (גם אם פחות מ-8 ימים). כיצד מעריכים דימום מוגבר? אם נערה/אישה מדווחת שהיא מחליפה פד כל פחות משעתיים, או מחליפה פדים לפחות 10 פעמים ביום ניתן להעריך שמדובר בדימום מוגבר. גם נערות שמציינות שהדימום מלווה בקרישי דם מרובים, ניתן להתייחס אליהן כסובלות ממנורגיה.

מהם הסימפטומים של מנורגיה?

מעבר לאי נוחות של דימום מוגבר, או ממושך, כגון: צורך כל הזמן להיות קרובה לשירותים או למקום שבו תוכלי להחליף פד או טמפון, פחד להכתים את התחתון או את המכנס, יתכנו גם סימפטומים המעידים על אנמיה (איבוד דם). אם הנערה/אישה במשך כל חודש סובלת מדימום מוגבר, ההמוגלובין בדמה יורד ויתכן שתסבל מאנמיה. הסימפטומים של אנמיה כוללים עייפות, חולשה, כאב ראש, קוצר נשימה, ולעיתים גם ניתן להגיע לעילפון. לכן חשוב מאוד לטפל במנורגיה על מנת למנוע איבוד דם מוגבר.

מהן הסיבות למנורגיה?

הסיבות למנורגיה הן שונות וכן תלויות בגיל האישה, וניתן לחלקן לפי הקטגוריות הבאות:

1. דימום מוגבר הקשור לממצאים ברחם:

  • גידולים שפירים שנמצאים ברחם – למשל שרירנים הממוקמים בתוך הרחם, פוליפ שהוא מעין רקמת חיבור שיכולה לדמם. אלו לרוב מופיעים יותר בנשים בגיל הפריון , ופחות בנערות.
  • התקן תוך רחמי - ישנם התקנים תוך רחמיים שמהווים למעשה אמצעי מניעה היכולים לגרום לדימום ווסתי מוגבר. לרוב אלו ההתקנים שאינם הורמונליים, אלא התקני נחושת. אלו יכולים לגרום לדימום מוגבר ב3 חודשים הראשונים מההתקנה, אך לרוב לאחר מכן הדימום חוזר להיות דימום רגיל.
  • הריון - סוגים שוני של הריונות יכולים לגרום לדימום מוגבר. הריון תקין ברחם לרוב לא גורם לדימום מוגבר, אך ישנם גם מקרים בהן בתחילת ההיריון או בהמשכו יש דימום מוגבר למרות שההיריון ברחם ומתקדם. הפלה יכולה גם להתבטא בדימום מוגבר, וכן הריון אקטופי (הריון מחוץ לרחם), יכול להתבטא בדימום לעיתים מוגבר.
  • גידול סרטני – סרטן רירית רחם וכן סרטן צוואר הרחם יכולים לגרום לדימום מוגבר. סרטן הרחם לרוב יופיע בנשים מבוגרות, שהינן כבר בגיל המעבר ולפתע מופיע להם דימום נרתיקי שלא היה לפחות שנה מהפסקת הוסת. סרטן צוואר הרחם או נגעים טרום ממאירים בצוואר הרחם יכולים להתבטא בדימום מוגבר אם יש נגע גדול בצוואר, ולרוב הדימום יחל לאחר קיום יחסי מין. ישנו גם מצב טרום סרטני ברחם הנקרא היפרפלזיה וגם הוא יכול להופיע עם דימום מוגבר, או דימום בין וסתות. בכל המקרים הללו חשוב כמובן ללכת לרופא.ת נשים ולהיבדק.

 

2. שינויים הורמונליים גם יכולים לגרום לדימומים מוגברים:

  • נשים המאובחנות עם סינדרום השחלות הפוליציסטיות, סינדרום המתבטא באי סדירות בוסת, סמנים אנדרוגנים (גבריים), כמו אקנה או שיעור יתר, ושחלות עם הרבה זקיקים קטנים (מעל 12 בכל שחלה) יכולות לסבול מדימום מוגבר. הדבר נובע מכך שעבור נשים אלו לעיתים הוסת לא סדירה ויכולה להגיע אחרי מספר חודשים, במקרה כזה הרירית ברחם שנבנית גדלה במשך החודשים האלו, ואז כאשר מגיעה וסת , שלמעשה הינה הפרשת רירית הרחם היא חזקה עם דימום מוגבר. הסינדרום הזה יותר שכיח בנערות ונשים בגיל הפריון. עם התקדמות הגיל הוסתות נהיות יותר סדירות והוסת לרוב מתנרמלת.
  • אישה לקראת גיל המעבר – בגיל זה הוסתות יכולות להיות לא סדירות ופתאום להופיע אחרי מספר חודשים. שוב, במקרה זה הרירית נבנית במשך כמה חודשים, וברגע שמגיעה וסת היא יכולה להיות עם דימום מוגבר.
  • יש לציין שנערה צעירה שקבלה וסת, בשנתיים הראשונות הוסתות יכולות להיות לא סדירות ולכן גם לעיתים להופיע עם דימום מוגבר. במצב זה של דימום מוגבר חשוב ללכת להבדק.

 

3. הפרעות קריהש:

ישנן הפרעות קרישה הגורמות לדימום יתר. נערות או נשים אלו לעיתים תתלוננה שכשהן מצחצחות שיניים יורד להן הרבה דם, או כשהן נפצעות יורד יחסית הרבה דם. כאשר עולה חשד לבעית קרישה יש להשלים בדיקות על מנת לתת את הטיפול המתאים. דוגמאות למחלות קרישה: וון וילברנד, מחלות הקשורות לירידה בטסיות.

4. תרופות:

ישנן תרופות שיכולות לגרום לדימום מוגבר, בעיקר תרופות של נוגדי קרישה, כגון: אספירין, קלקסאן, קומדין, קסרלטו. כל מי שנוטלת אותן חייבת להיות מודעת שהן גם יכולות לגרום למנורגיה, לא בהכרח זה יגרום אך קיים סיכון.

5. אחר:

מחלות כרוניות הקשורות לכבד, לבלוטת התריס או לכליות יכולות גם להביא למנורגיה.

כיצד מאבחנים מה הסיבה למנורגיה?

ניתן להשתמש בבדיקות מגוונות לנסות להבין מה הסיבה למנורגיה:

  • אם יש חשד לגידול בצוואר הרחם – למשל לאור תלונה של דימום מוגבר רק אחרי יחסים, אז חשוב להשלים בדיקה שנקראת קולפוסקופיה. זו בדיקה גניקולוגית עם מפסק (Per speculum) ומיקרוסקופ שרואה את הצוואר במדויק. במידה ויש ממצא חשוד בבדיקה ניתן לקחת בדיקת ביופסיה לאבחנה. בעת דימום לאחר יחסים, ניתן גם לקחת בדיקת PAP, להערכת נוכחות וירוס HPV שהינו הגורם המרכזי לסרטן צוואר הרחם.
  • אם יש חשד לממצא סרטני ברחם או רירית מעובה ניתן לבצע בדיקת פיפל – זוהי בדיקה שנעשית במרפאה , עם צינורית קטנה ששואבת מעט חומר מרירית הרחם ושולחת להיסטולוגיה להסתכל על הרקמה. חשוב לציין שוב שסרטן הרחם פחות שכיח בנשים צעירות, ומופיע בעיקר בנשים לאחר גיל המעבר.
  • היסטרוסקופיה- בדיקה שיכולה להיעשות ללא הרדמה עם כניסה של מצלמה לחלל הרחם. עוזרת בזיהוי פוליפ או שרירן ואז לעיתים ניתן להסירם באותה בדיקה. משמשת גם כשאין אבחנה ברורה לדימום ורוצים לשלול סרטן.
  • בדיקת דם – יכולה לעזור להערכת מידת אנמיה וגם אם יש חשד לבעיית קרישה אז חשוב לקחת תפקודי קרישה ופקטורים הקשורים לקרישה.

מהו הטיפול?

הטיפול תלוי סיבה:

  • אם הסיבה היא שינויים הורמונליים, ניתן לתת גלולות שיכולות למתן את הדימום או לשים התקן תוך רחמי הורמונלי וגם הוא מפחית את הדימום.
  • אם הסיבה היא שינויים הורמונליים, ניתן לתת גלולות שיכולות למתן את הדימום או לשים התקן תוך רחמי הורמונלי וגם הוא מפחית את הדימום. לעיתים יש מצב אקוטי של דימום ואז ניתן לעשות גרידה בהרדמה, כדי לנקות את הרירית. בעת דימום מסיבי ניתן גם לקחת תרופות נוגדות קרישה או תרופות עם פרוגסטרון וזה יכול זמנית להפחית או לעצור את הדימום. אם כל חודש הדימומים חוזרים ואין שיפור, ניתן לבצע אבלציה של הרחם – תהליך שנעשה בהרדמה ו״שורף״ את רירית הרחם. לרוב הטיפול משפר את הדימום אך יש לחזור עליו אחרי מספר חודשים. במידה ושוב דבר לא צלח, ההמלצה היא לשקול כריתת רחם.
  • אם מדובר בפוליפ ההמלצה היא להסירו אם הוא גורם לדימום מוגבר, ניתן לעשות זאת באמצעות היסטרוסקופיה.
  • אם מדובר בשרירן, לעיתים גם גלולות יעזרו לעיתים להפחית את הדימום, או התקן תוך רחמי. אם לא צולח ניתן להסירו.
  • סרטן צואר הרחם או רירית הרחם – צריכים טיפול משולב של כריתה ואם הסרטן מתקדם יתכן גם כימותרפיה /הקרנות.

בנוסף, חשוב לזכור שאם הנערה/אישה כבר אנמית, יש ליטול כדורי ברזל על מנת לתקן את האנמיה

לסיכום

מנורגיה הינה מצב של דימום מוגבר היכול לנבוע מסיבות שונות. חשוב מאוד ללכת לבדיקה אצל רופא.ת נשים על מנת לאבחן את הסבה ולטפל בהתאם.

מידע זה אינו מהווה תחליף לייעוץ מקצועי או רפואי, יש להשתמש במידע באתר כמדריך בלבד.