הכל אודות גוף האישה (פנימי וחיצוני)

מתייחס לאברי המין החיצוניים של האישה שכוללים את השפתיים הגדולות outer labia, השפתיים הקטנות inner labia , הדגדגן clitoris, פתח השופכה.
שפתיים גדולות – שפתיים חיצוניות בשרניות, שמהוות את הגבול לפתח הנרתיק. עליהן גדל שער ערווה. הן מגנות על יתר חלקי הפות. המבנה שלהן משתנה אצל כל אישה מבחינת גודל ומבנה.
שפתיים קטנות – שפתיים פנימיות, מהוות את החלק ה פנימי בכניסה לנרתיק. הן יותר עדינות במבנה מהשפתיים הגדולות ובנויות מרקמה שהינה יותר רירית.
דגדגן – הדגדגן מצוי מתחת למפגש העליון של השפתיים הקטנות, והינו רקמה בשרנית. מעליו יש ה clitoris hood., מעין גג שמגן על הדגדגן. הדגדגן נתון לשינויים בעת גירוי מיני, ודרך מגע בו האישה יכולה לחוות עוררות מינית (אורגזמה). גם הוא משתנה בגודלו אצל כל אישה.
פתח השופכה – מצוי מתחת לדגדגן. זהו הפתח ממנו יוצא השתן. השופכה היא למעשה הצינורית המקושרת לשלפוחית השתן, ודרכה אנו נוטלות שתן.

אברי המין הפנימיים מתחילים מהנרתיק ועד לרחם, שחלות וחצוצרות.

הנרתיק, שנקרא גם וגינה, הינו הצינור המחבר בין הרחם לפות. גודלו משתנה בין אישה לאישה, לרוב בין 8-12 ס״מ. בנרתיק ישנן ציסטות ברטולין בכל אחד מצדדיו , שמפרישות נוזל מסכך לאזור. במקרים חריגים לעיתים ציננור המנקז את הציסטה יכול להחסם ואז הציסטה תגדל ואת תרגישי מעין גוש בנרתיק. לרוב המלצה חולף לבד אבל אם הציסטה לא עוברת או מזדהמת אז לעיתים יש צורך לקבל אנטיביוטיקה או לנקז אותה.

הינו רקמה דקה במבנה רשתי, שמצויה בכניסה לנרתיק. אישה שקיימה יחסי מין או הרתה, קרום הבתולים ניתק עבורה, דבר שיכול להתלוות בכאב קל והכתמה דמית. הקרום בנוי מסוג של רשת , וכל חודש אישה שמקבלת וסת, הוסת יוצאת דרך פתח הנרתיק ולא נשמרת בפנים.

הרחם ממוקם באגן האישה. גודלו כגודל ״אגרוף״ של הנערה/אישה והוא בצורה מעט אגסית. הרחם בנוי משריר וכלי דם. השריר שיכול להתרחב במהלך הריון מנפח של 5 מ״ל ועד נפח של 5 ליטר. את החלק הפנימי של הרחם מצפה רירית הרחם, שהיא מעין ״וילון״ שמכסה את הדופן הפנימית של הרחם. הרירית למעשה מתעבה כל חודש, מהיום הראשון של הוסת ועד הוסת הבאה. באם יש ביצית מופרית (שפגשה זרע), ונוצר הריון – הרירית העבה תעזור לשמור על העובר מושרש ברחם לשם גדילה. אך אם הביצית לא מופרית, הרירית שגדלה במהלך החודש, תנשור וזו למעשה הוסת.

צוואר הרחם הינו החלק התחתון של הרחם המחבר בין הרחם לנרתיק. הצוואר בנוי מבלוטות מפרישות ומכלי דם. במהלך הלידה , הצוואר יודע להתרחב ולהתקצר לשם יציאת התינוק. לעיתים לא שכיחות יתכן דימום מצוואר הרחם בעת יחסי מין, במקרה זה חשוב ללכת להיבדק אצל רופא.ה נשים על מנת לוודא שאין כלי דם מדמם בצוואר או נוכחות של וירוס הפפילומה גם יכולה להביא לשינויים בצוואר ולדימום.

השחלה הינן רקמה דו צדדית המכילה את מאגר הביציות של הילדה/נערה/אישה. בהמשך החיים כאשר הנערה גדלה והופכת לאישה, ומעוניינת בהולדת ילדים, כל ביצית כזו יכולה להיות מופרית עם זרע של בן הזוג לשם יצירת העובר והשגת הריון . המדהים בביציות – שכל אישה נולדת עם מאגר הביציות שילווה אותה כל חייה. השחלות גם אחראיות על הפרשת הורמונים, שבסופו של דבר יעזרו לבנות את רירית הרחם וכן יגרמו לביצית בשלה לקראת הפריה והריון. כל אמצע חודש לערך, ביצית שהבשילה, ניתקת מהזקיק ומהשחלה ויוצאת לכיוון החצוצרה. לעיתים, תהליך זה הנקרא ״ביוץ״ יכול להתלוות בכאב זמני.

מבנים מאורכים המחוברים לרחם ו״תופסים״ את הביצית שיוצאת מהשחלה, כדי לעזור לה להגיע למפגש עם הזרע לשם יצירת עובר, שבסופו של דבר ישתרש ברחם. כאשר הביצית מגיע לחצוצרה, לרוב שם היא תפגוש בזרע במידה והיו יחסי מין, ושם תהיה ההפריה בין ביצית לזרע ויווצר עובר. העובר ממשיך להתגלגל מהחצוצרה עד לרירית הרחם שם משתרש וגדל עד הלידה."

גוף האישה הוא דבר מיוחד במינו, בנוי מאברים פנימיים וחיצוניים וחשוב מאוד שכל אחת ואחת תכיר את גופה היטב. מומלץ גם למצוא זמן פרטי ולהתבונן במראה באזור הפות והפוביס, על מנת להכיר יותר טוב את גופך. במידה ועולות שאלות , מומלץ לפנות לרופא.ת נשים או להתייעץ אם מישהו קרוב/מישהי קרובה.